#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 1 'הניח להם אביהן מעות של רבית, אף על פי שיודעין שהן של רבית אין חייבין להחזיר' מדוע?	"לרמי בר חמא שרשות יורש כרשות לוקח, ולרבא בעלמא אינה כרשות לוקח ושאני גבי ריבית שרק הוא צריך להחזיר ולא בניו, דכתיב &quot;אל תקח מאתו נשך ותרבית... וחי אחיך עמך&quot; אהדר ליה כי היכי דנחי בהדך, ודוקא לדידיה מזהר רחמנא ולא לבריה.<p dir=""rtl"">איכא מאן דמתני שמכאן רמי בר חמא למד את דינו, ואיכא מאן דתני שלמד מהמשנה הגוזל ומאכיל, אבל מכאן אין ראיה שניתן לפרש כרבא (כגרס' ראשונה ברש&quot;י וע&quot;ש גרסא אחרת).</p>"	בבא קמא קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 2 הגוזל וטענו בניו שיודעים את החשבונות שאבינו חישב איתך ולא נשאר חייב לך כלום, האם נפטרים, ומה הדין אם הם מסופקים?	"אמר רבא בביאור הברייתא שנפטרים. <p dir=""rtl"">אבל אם מסופקים אם החזיר הכל חייבים, כיון שהוחזק כגזלן.</p>"	בבא קמא קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיב. 3 הניח לבניו פרה שאולה האם יכולים להשתמש בה אחר מיתת האב, והאם חייבים לשלם אם מתה? חשבו שהיא של אביהם וטבחוה האם חייבים לשלם?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם יש אחריות נכסים ומדוע?</p>"	"אמר רבא הניח להן אביהן פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאלתה, מתה אין חייבין באונסה, כסבורין של אביהם היא וטבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול. <p dir=""rtl"">א&quot;ד שאמר רבא אם הניח אחריות נכסים חייבים לשלם בין ברישא ובין בסיפא, שאביהם כבר התחייב באונסין וחולק על רב פפא שאמר שחיוב אונסים של שואל הם רק אחר האונס {גבי טובח בהמה שאולה בשבת}, וא&quot;ד שרק בסיפא חייבים כשיש אחריות נכסים וכרב פפא.</p>"	בבא קמא קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיב. 4 הגוזל והניח לפני בניו קטנים (קודם יאוש) האם חייבים להחזיר ובמאי פליגי וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">קטן שתקף בעבדיו ונכנס לשדה של אחר ואמר שלי הוא האם מוציאים אותו?</p>"	"לחכמים חייבים להחזיר שמעידים שלא בפני בעל דין, ולסמוכוס פטורים שאין מעידים שלא בפני בע&quot;ד.<p dir=""rtl"">רבי אבין פסק כסומכוס וכן פשטות הסוגיא.</p><p dir=""rtl"">נכנס לשדה של אחר - אמר רב יוסף בר חמא אמר רבי אושעיא אין ממתינים עד שיגדיל [רב חסדא רצה להוכיח מכאן דלא כסומוכס, ואינו] כיון שאין לו חזקת אבותיו על זה.</p>"	בבא קמא קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב: 1 האם מקבלים עדים שלא בפני בעל דין?	"[מחלוקת סומכוס וחכמים האם מוציאים מקטן ממון שאינו שלו, תלוי בנידון זה אם מקבלים עדים שלא בפני בעלי דינים.]<p dir=""rtl"">אמר ר' שבתאי מקבלים עדים שלא בפני בעלי דינים, קיבלה מיניה (מר' יוחנן) ר&quot;י בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא.</p><p dir=""rtl"">אמר שמואל כמו שאמר בשמו מר עוקבא וביאר רבינא שפתחו לו בדינא ושלחו דיסקא מב&quot;ד הגדול שידונו אותו, אבל בלא זה יכול לומר לב&quot;ד הגדול אזילנא.</p>"	בבא קמא קיב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב: 2 האם מקיימים שטר שלא בפני בעל דין וכיצד הלכה?	"רב אמר מקיימין, ר' יוחנן אמר אין מקיימין וביאר רב ששת טעמו דכתיב &quot;והועד בבעליו ולא ישמרנו&quot; אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו, ה&quot;נ גבי שטר.<p dir=""rtl"">אמר רבא הלכתא מקיימים את השטר שלא בפני בע&quot;ד ואפ' עומד וצווח, אבל אם מבקש שיתנו לו זמן שיביא עדים לערער את השטר, נותנים לו.</p>"	בבא קמא קיב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב: 3 אדם שעבר זמן שב&quot;ד נתנו לו לערער את השטר ולא מצא עדים ואינו משלם, מה עושים לו (במלוה ופקדון)?	"ממתנינים אחר הזמן שני וחמישי ושני ואח&quot;כ כותבים פתיחא (נדוי). במשך צ' יום עדין לא יורדים לנכסיו, ל' יום שמא מחפש ללות, ל' יום נוספים שמא לא מצא ומחפש למכור ועוד ל' יום שמא מצא קונה והא מחפש מעות, אח&quot;כ כותבים אדרכתא על נכסיו. אם אומר שאינו בא לב&quot;ד כלל לפרוע מיד כותבים אדרכתא.<p dir=""rtl"">בפקדון לעולם כותבים לאלתר.</p>"	בבא קמא קיב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב: 4 האם כותבים אדרכתא על מטלטלים?	"אין כותבים שמא יאכלו המלוה, ואח&quot;כ הוא ימצא עדים שהשטר מזויף ולא יהיה ממה לגבות.<p dir=""rtl"">בתחילה הבינו שאם יש למלוה קרקע כותבים אף על מטלטלים, ולא היא ולעולם אין כותבים שמא תכחיש הקרקע.</p>"	בבא קמא קיב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב: 5 האם צריך להודיע ללוה קודם שכותבים עליו אדרכתא?	"אם הוא קרוב מודיעים לו, אבל אם הוא רחוק אין מודיעים, דהינו אין ממתינים אלא כדי שיצא שליח ב&quot;ד ביום שלישי ויגיע אליו ביום רביעי והוא יגיע לב&quot;ד ליום חמישי. <p dir=""rtl"">[בתחילה הבינו שאם יש שיירתא ממתינים עד י&quot;ב חודש כמו שעשה רבינא, ולא היא ששם התובע היה גברא אלימא ואם היו נותנים לו לא היה אפשר להוציא מידו.]</p>"	בבא קמא קיב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב: 6 האם שליח ב&quot;ד נאמן שאמר לבעל דין לבא והוא לא בא?	רבינא אמר שהוא נאמן כשנים. ודוקא לנדותו בע&quot;פ, אבל לכתוב שטר לא כתבינן, כיון שהוא צריך לשלם את דמי הסופר (כשמתירים לו) זה הוצאת ממון ואינו אלא ע&quot;פ שנים.	בבא קמא קיב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב: 7 האם מוסרים לאדם שיבא לב&quot;ד ע&quot;י אשה ושכנים?	"רבינא אמר שמוסרים וה&quot;מ שאינו בעיר ואינו עובר דרך פתח הב&quot;ד, שאם כן יתכן שלא אמרו לו, שסמכו על הבית דין שיאמרו לו.<p dir=""rtl"">וכן אם אינו חוזר רק למחרת אין לסמוך שאמרו לו שאולי שכחו.</p>"	בבא קמא קיב:		
